מי יכול להעביר טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

מי יכול להיות מטפל ולטפל בשיטת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)? הדבר החשוב הראשון שאותו צריך להבין לגבי התחום של טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), זה שהתחום הזה נחשב ל"פרוץ". למה הכוונה? זה אומר שכל אדם יכול פוטנציאלית להעביר טיפול CBT, ואין רשות או גוף רשמי שיש בכוחם להגביל זאת. מצד אחד יש בזה משהו טוב, ומטפלים אכן משלבים CBT בארגז הכלים הקיים שלהם – כמו במקרה של דיאטניות המטפלות בהפרעות אכילה, אחיות המטפלות בהפרעות פסיכיאטריות, וקאוצ'רים שעוזרים להתמודד עם בעיות לא פתולוגיות כמו קבלת החלטות, דחיינות, ניהול זמנים וכדומה. החיסרון הוא שיש הרבה מטפלים שעוזרים לטפל בבעיות נפשיות ופסיכיאטריות אבל אין להם בעצם הכשרה רשמית ל-CBT. אולי הם למדו קורס אחד במהלך לימודיהם, או סיימו סדנה בנושא, אך לא יותר מזה. לאחר מכן, מטופלים מקבלים שירות ברמה נמוכה יותר, ובטח לא את שירות ה-CBT שהוכח ככל כך אפקטיבי ברמה המחקרית. זה יכול להזיק לסיכויים של המטופל להשתפר ולפעמים זה אף יכול לפגוע, כאשר לא מבצעים את הטיפול בצורה נכונה.

אל מי כדאי להגיע לטיפול CBT

שאלת מיליון הדולר היא: אל מי כדאי להגיע לטיפול CBT למרות שכל אדם יכול להעביר טיפול CBT? כשמדובר בבעיות נפשיות, חרדות, OCD, כעסים, הפרעות אכילה, בעיות שינה או בעיות נפשיות אחרות, מאוד מומלץ להגיע למישהו שעבר הכשרה פורמלית ב-CBT.

מה נחשבת להכשרה פורמלית ב-CBT? אז קודם כל בארץ יש גוף, אותו ניתן להחשיב כגוף הארצי הרשמי בתחום, וגוף זה נקרא איט"ה. איט"ה מעביר או מאשר מספר תוכניות הכשרה ל-CBT, כשהן בעיקר מיועדות עבור מטפלים קליניים, כלומר אנשי טיפול שכבר סיימו תואר שני בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או פסיכיאטריה. אנשי טיפול אלו עוברים תכנית הכשרה ספציפית, של שנתיים ב-CBT, ובנוסף הם עוברים התמחות והדרכה על ידי מדריכים מוסמכים ב-CBT. מי שחבר באיט"ה כבר נחשב למטפל בעל הכשרה רשמית, וזו היא אופציה מעולה.

אופציה טובה נוספת היא להגיע לאנשי מקצוע שלמדו תואר שני ספציפי ב-CBT. מדובר על פסיכותרפיסטיים אשר למדו טיפול במהלך שתי שנות לימודי התואר השני שלהם. לימודים אלו כוללים התמקדות ב-CBT, סיום התמחות בתחום, ובסופו של דבר הם מאפשרים למטפל לרכוש רקע וניסיון לפני תחילת העבודה בתחום.

האופציה האחרונה היא אנשי טיפול שלמדו בחו"ל, גם כן CBT באופן ספציפי. יש בחו"ל תוכניות הכשרה רבות ושונות ל-CBT. חשוב לדעת שטיפול התנהגותי קוגניטיבי מהווה זרם מרכזי יותר בקרב השיטות הטיפוליות הנלמדות בחו"ל, כמו גם שחומרי הלימוד וטכניקות הטיפול הן יחסית מתקדמות. כך נוצר מצב ש-CBT לעיתים קרובות יותר נמנה בקרב תוכניות הלימוד של מוסדות לימודים בחו"ל.

שימו לב שחשוב לשאול את המטפל מה היא ההכשרה וההתמקדות שלו, במטרה לבדוק את הדברים לפני תחילת הטיפול. אין בעיה לשאול את המטפל בצורה ישירה ופשוטה, לדוגמא: "תוכל לספר לי קצת על ההכשרה שלך ב-CBT?" ולא צריך להתבייש. כל מטפל שעבר הכשרה לא יתבייש או ייעלב לספר לכם על ההכשרה וההתמחות אותן הוא עבר. אם מטפל מסתיר מכם את ההכשרה שלו אז מומלץ לחקור קצת יותר, במטרה לגלות האם אכן מדובר בהכשרה רשמית.

טיפול עצמי – CBT בקורס מקוון

חשוב לציין שיש גם תוכניות וקורסים להעברת טיפול CBT בדרך של טיפול עצמי. תוכניות וקורסים אלו פותחו על ידי מומחים ל-CBT, כאשר קורסים אלו בעצם מתמקדים בהעברת אותו מידע ואותם כלים, כמו שאלו עוברים בטיפול פרונטלי עם מטפל. הרי טיפול CBT, לעומת טיפול פסיכודינמי ("טיפול בשיחות"), הוא טיפול מובנה בו נעשה שימוש בכלים מוגדרים. אלו עוזרים לאדם להתמקד, על ידי מציאת פתרון למנגנון רגשי, מנגנון היוצר בעיות וסימפטומים מאחורי הקלעים. כיוון שמנגנון רגשי זה הינו זהה בהפרעות שונות אז גם הכלים נוטים לחזור על עצמם. אי לכך, הטיפול דומה גם כשהסימפטומים נראים שונה למראית עין.

אלה הן הסיבות שבגינן מטופלים יכולים להיעזר בקורס לטיפול עצמי בצורה לא פחות טובה מטיפול פרונטלי עם מטפל. יתר על כן, באנגליה למשל, מצאו במספר מחקרים שתוכניות לטיפול עצמי הן אפקטיביות באותה רמה, ובחלק מן המקרים אף יותר מאשר טיפול אצל מטפל. למען ההגינות צריך לציין שזה גם תלוי בהכשרת המטפל אשר אצלו מתבצע הטיפול. כמובן שטיפול דרך קורס זו גם דרך נוחה יותר – או משום שקשה למצוא מטפל עם הכשרה מתאימה קרוב לאזור המגורים, או משום שעלות הטיפול הפרונטלי היא גבוהה, או אולי בעקבות תחושת בושה לשתף עם מטפל.

לסיכום האופציה של טיפול עצמי יכולה להיות אופציה מעולה, לא פחות יעילה, יותר כלכלית וכזו ששווה לכל הפחות לשקול אותה. אתם מוזמנים לקבל עוד פרטים ומידע על הקורס לטיפול עצמי של ד"ר אוהד הרשקוביץ כאן: